גזר דין בתיק תת"ע 3843-05-12

מבוא

1.      הנאשם שבפני הורשע על סמך הודאתו, בנהיגה על קטנוע מבלי שהיה לו רישיון נהיגה לסוג זה של רכב, עבירה על סעיף 10(א) לפקודת התעבורה התשכ"א - 1961 (להלן: " פקודת התעבורה"), וכן בנהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל - 1970, כפועל יוצא מנהיגתו הלא מורשית.

נהיגה ללא רישיון נהיגה

2.      מיותר להכביר מילים אודות חומרת העבירה ומסוכנותה. נהיגה ללא רישיון נהיגה מתאים מסוכנת אף יותר מנהיגה בזמן פסילה, בשל היעדר כישורים מוכחים לנהיגה על סוג רכב זה, ושתיהן מלמדות על זלזול בשלטון החוק.

בית המשפט העליון קבע לא אחת כי:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזו; ראו למשל סעיפים 7 ו-12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975, ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" ( רע"פ 665/11 עלה אבו עמאר נ' מדינת ישראל ).

             (ראה גם: רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' מוראד אבו לבן ועפ"ת (י-ם) 15565-03-11 הראל נ' מדינת ישראל ).

3.      בנוסף, עבירה על סעיף 10(א) מנויה על התוספת הראשונה ועל כן קיים בצידה עונש פסילת רישיון לתקופה מינימאלית של 3 חודשים, כאמור בסעיף 38(1) לפקודת התעבורה.

טיעוני הצדדים לעונש

4.      המאשימה מבקשת להשית על הנאשם מאסר, מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי  וקנס.

5.      הנאשם נוהג משנת 2008 ומאז צבר לחובתו 4 הרשעות בלבד.  הסניגור ציין, כי הנאשם בן 23 רווק התומך במשפחתו ועובד כצבעי. הסניגור מבקש שלא להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל וכי מדובר במעידה חד פעמית. עוד מבקש הוא להתחשב בעובדה כי הנאשם הוציא רישיון נהיגה על קטנוע וכי נסיבות ביצוע העבירה אינן כה חמורות, שכן מדובר בנסיעה קצרה בתוך השכונה שארכה מספר דקות עד שנתפס הנאשם וזאת מבלי שסיכן את שלומו של איש.

גזר הדין

6.      נהיגה לא מורשית היא עבירה חמורה שכן כישורי הנאשם בנהיגה על סוג זה של רכב טרם הוכחו ואושרו על ידי משרד הרישוי.  מצד שני מדובר בנאשם צעיר ללא עבר פלילי המנהל אורח חיים נורמטיבי, ללא עבר תעבורתי מכביד ובנוסף עשה מאמץ והוציא  רישיון נהיגה מתאים לסוג הרכב שבו נסע בעת ביצוע העבירה.  כפי שציינתי בעבר ב תת"ע 9484-08-11 מ"י נ' מגדי , אין בהוצאת רישיון נהיגה  כדי לפטור את הנאשם מעונש שהרי העבירה בוצעה, אך בהחלט מדובר בנסיבה מקלה ובתחושה כי בטחונו של הציבור ישמר שכן עבירה זו לא תחזור על עצמה.

7.      אשר על כן, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות וטענות הצדדים, לא מצאתי לנכון להשית על הנאשם מאסר בפועל, כי אם רכיבי עונש אחרים שיש בהם לטעמי כדי לבטא את העונש ההולם ומסר ההרתעה לנאשם ולציבור. לא קיימת חובה בדין לאסור את מי שנוהג ללא רישיון נהיגה (ראה רע"פ 6115/06 מ"י נ' מוראד אבו לבן), בוודאי כאשר זו הפעם הראשונה. כל מקרה לגופו במקרה הנוכחי, נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו של הנאשם אינן מצדיקות מאסרו, אולם בהחלט מצדיקות השתת מאסר על תנאי.

8.      אשר על כן אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

א.     מאסר למשך 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים , אם יעבור על הוראות סעיף 10א' ו/או 67 לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961, שעניינם נהיגה בזמן פסילה או ללא רשיון נהיגה.

ב.      לתשלום קנס בסך 1,000 ש"ח אשר ישולם ב-4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים  החל מיום 10/12/12 .

ג.       פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים . הנאשם יפקיד את רישיונו עד לא יאוחר מיום 10/12/12. אם לא יפקיד הנאשם את רישיונו, ייחשב כפסול מלנהוג, אולם תקופת הפסילה תחושב ממועד ההפקדה בלבד.

ד.      פסילה מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של  10 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 10א' ו/או 67 לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961, שעניינם נהיגה בזמן פסילה או ללא רישיון נהיגה בתוקף.